עמית יקר, כמו תמיד, פוסט נפלא!
הכרתי בהחלט את חרדת ההחמצה, וכשהיה לי חשבון FB לתקופת מה, הרגשתי אותה גם על בשרי. עד שהחכמתי ונגמלתי לגמרי מהפגע רע…
אבל נומופוביה? כלל לא ידעתי שקיימת תופעה כזו… הכרתי גם אני את הרגשת אי-הנוחות של לצאת מהבית ללא סלולרי שנשכח ולהילחץ מכך. ואכן, אם יש תופעה, ניתן לקבוע לה שם.
מעניין מאוד. עכשיו יש עוד על מה לקרוא ולהשכיל.
תודה רבה 🙂
אגב, בנימה אישית – הפוסטים הללו שאני קורא בבלוג על חרדת הסלולרי וכל המסביבים, פשוט נפלאים. אני נהנה מהם בצורה יוצאת מן הכלל.
רק מה?
אני מרגיש משוכנע ומרגיש שמשכנעים את המשוכנעים.
לעזאזל, להיות בעולם האמיתי, מול כל אלו שלא מניחים את החרייאת הטכנולוגי הקטן כמעט לרגע… זה פשוט מתיש. החברים, המשפחה, העמיתים לעבודה…
ושלא נדבר על השכנועים להתקין אפליקציות כמו וואטסאפ (בעבודה זו הייתה כמעט דרישה, עד שהעמדתי גבול אדום והצהרתי שלא יהיה ולא יקום), וכל השאר…
כבר לא יודע מה יהיה 🙁
